לבטוח בע"מ נ' סימון ואח'

פסק דין

1.בפני תביעת שיבוב בגין נזקים שאירעו לרכב המבוטח על ידי התובעת, בתאונת דרכים מיום 11.8.11. מדובר בתאונת שרשרת שבה היו מעורבים ארבעה כלי רכב.

2.הרכב האחרון בטור כלי הרכב המעורבים בתאונה היה רכב מסוג רנו מ.ר. 40-381-68 (להלן: רכב הרנו) אשר בו נהגה הנתבעת 1 ואשר היה מבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: הנתבעים 1-2).

במהלך התאונה, פגע רכב הרנו מאחור ברכב ממשלתי מסוג טיוטה מ.ר. 64-870-62 (להלן: טיוטה) בו החזיק ו/או השתמש הנתבע 3, ואשר נטען כי היה מבוטח על ידי הנתבעת 4 (להלן: הנתבעים 3-4).

3.רכב הטיוטה פגע בחלקו האחורי של רכב מסוג מיצובישי מ.ר. 81-837-73 אותה ביטחה התובעת בפוליסת ביטוח רכב מקיף (להלן: רכב המבוטח ו/או רכב המיצובישי).

רכב המבוטח פגע ברכב נוסף אשר עמד לפניו, מסוג יונדאי (להלן: רכב היונדאי), תאונת השרשרת הסבה נזקים לכל כלי הרכב המעורבים בתאונה.

גירסת התובעת

4.על פי כתב התביעה, בתאריך 11.8.11 בסמוך לשעה 08:30 בערב, עת נסע רכב המבוטח בכביש 443, הבחין כי נהג רכב היונדאי שנסע לפניו עצר ולכן הוא עצר את רכבו, אך מאחוריו הגיח רכב הנתבעים 3-4 שלא הספיק לבלום ופגע ברכב המבוטח מאחור והדפו לעבר רכב יונדאי.

5.מטופס ההודעה על תאונת הדרכים, שצורף לכתב התביעה, עולה כי הנהג המבוטח נסע בכביש 443 לכיוון מודיעין ומעט אחרי "מתקן אדם", נעצר רכב היונדאי בפתאומיות לאחר ש"פספס את הפנייה ליער" וכתוצאה מכך הנהג המבוטח בלם בחוזקה. עוד עולה מגירסתו, כי רכב הטיוטה שנסע מאחוריו פגע בו והדף אותו לעבר רכב היונדאי, ולאחר מכן רכב הרנו "נכנס בכולנו" והדף אותו פעם נוספת לרכב היונדאי.

גירסת הנתבעים 1-2

6.בכתב ההגנה מטעם הנתבעים 1-2 נטען כי בתאריך 11.8.11 בסמוך לשעה 19:15 התרחשה התאונה בין רכב המבוטח לרכב הנתבעים 3-4 וכלי רכב נוסף, ולאחר שלא עלה בידי נהג רכב הרנו לעצור הם פגעו קלות ברכב הטיוטה שנסע לפניהם. הנתבעים 1-2 אינם מכחישים כי רכב הרנו פגע ברכב הטיוטה של הנתבעים 3-4 אך הם כופרים בטענה כי רכבם הדף אותו לעבר רכב המבוטח, וממילא לטענתם, פגיעתם ברכב הטיוטה לא גרמה להדיפת רכב המבוטח לעבר רכב היונדאי.

כפי שעולה מטופס ההודעה על תאונת הדרכים, שמילא אביה של הנתבעת 1 שנהגה ברכב הרנו בעת התאונה, עולה כי הנתבעת 1 ראתה את תאונת השרשרת כ- 200 מטר אחרי הצומת וניסתה לבלום ולפנות שמאלה, על מנת שלא לפגוע ברכב הטיוטה. אך, בעקבות הנחיית אביה שישב לצידה בעת התאונה והבחין ברכבים שנוסעים בנתיב השמאלי, חזרה הנתבעת 1 חזרה ימינה ומפעולה זו פגע רכבם ברכב הנתבעים 3-4.

גירסת הנתבעים 3-4

7.הנתבעים 3-4 טוענים בכתב הגנתם כי התאונה ארעה בסמוך לשעה 18:30, עת נסע נהג רכב הטיוטה על כביש 443 מכיוון תל אביב למודיעין. לפניו נסע רכב המבוטח ולפניו נסע רכב היונדאי. הנתבעים 3-4 מכחישים את הטענה כי רכב המבוטח נהדף על ידי רכבם לעבר רכב היונדאי. על פי גירסתם, כתוצאה מהעצירה הפתאומית של רכב היונדאי פגע בו רכב המבוטח מאחור, ומשלא הצליח נהג רכבם לעצור הוא פגע בחלקו האחורי של רכב המבוטח. בשלב זה רכב הנתבעים 1-2 שנסע מאחורי רכב הנתבעים 3-4 פגע בו בחלקו האחורי והדף אותו לעבר רכב המבוטח.

8.מטופס ההודעה על תאונת הדרכים שצורף לכתב הגנה של הנתבעים 3-4 עולה, כי התאונה התרחשה בעקבות פניה פתאומית של רכב שהיה בראש השיירה ליער בן שמן. רכב שהיה מאחוריו נכנס בו מאחור וגרם לתאונת שרשרת בה היו מעורבים ארבעה רכבים כאשר "כניסה של הרכב מאחרי [הכוונה לרכב הנתבעים 1-2] הגבירה את עוצמת המכה ברכב שלפני".

דיון

9.הצדדים חלוקים בשאלת מוקד הפגיעה האחורי ומוקד הפגיעה הקדמי של הרכב המבוטח; האם רכב הנתבעים 1-2 הדף את רכב הנתבעים 3-4 לעבר רכב המבוטח, וכתוצאה מכך נגרם הנזק במוקד האחורי של רכב המבוטח; והשאלה השנייה הטעונה הכרעה היא האם בעת הפגיעה של רכב הנתבעים 3-4 ברכב המבוטח "נכנס" חלקו הקדמי של רכב הנתבעים 3-4 מתחת לפגוש רכב המבוטח, וכתוצאה מכך נהדף רכב המבוטח לעבר רכב היונדאי ונגרם הנזק למוקד הקדמי של רכב המבוטח. כנגזרת משאלה זו יש לבחון האם ההתנגשות של רכב הנתבעים 1-2 ברכבם של הנתבעים 3-4 גרמה להדיפת רכב המבוטח לעבר רכב היונדאי ובכך תרמה, או אף הגבירה, את עוצמת הנזק שנגרם למוקד הקדמי של רכב המבוטח.

יצוין כי איני סבורה כי יש בכתבי האישום שהוגשו כנגד המעורבים בתאונה כדי להשליך על שאלות אלו באשר כתבי האישום עניינם באי שמירת מרחק.

הנזק למוקד האחורי של רכב המבוטח

10.הנתבעת 1 אינה מכחישה כי רכב הרנו בו נהגה פגע ברכב הנתבעים 3-4, אך היא כופרת בטענה כי הדפה את רכבם לעבר רכב המבוטח, וכך גם הטענה כי פגיעתה ברכב הנתבעים 3-4 גרמה להדיפת רכב המבוטח לרכב היונדאי.